תפריט
הכירו את הכותבת:
שרה קליימן – אקטוארית מוסמכת וחברה מלאה (.F.IL.A.A) באגודת האקטוארים בישראל.
שרה קליימן – אקטוארית מוסמכת וחברה מלאה (.F.IL.A.A) באגודת האקטוארים בישראל.
מאמר זה בא להסביר מהם "פערי השתכרות" ואיפה הם באים לידי ביטוי בתהליך הגירושין.
פערי השתכרות כשמם כן הם, הפער בין משכורות בני הזוג.
פערי ההשתכרות הינם פרמטר חשוב לצורך קביעת תשלומי מזונות.
לעתים פערי השתכרות יילקחו בחשבון גם באיזון המשאבים, אולם רק כאשר הפער במשכורות בני הזוג משמעותי ונוצר מכך שאחד מבני הזוג, לו נקרא "בן הזוג הביתי", נטל על עצמו ויתור משמעותי מבחינת ההתפתחות המקצועית שלו והתמקד במרחב הביתי, ובכך נותר מאחור בעודו מאפשר לבן הזוג השני, לו נקרא "בן הזוג המפרנס", לקדם את הקריירה שלו ולהגדיל את כושר השתכרותו.
כעקרון, איזון משאבים הוא הזכות העומדת לכל אחד מבני הזוג לקבל בהתרת הנישואין מחצית משווי כלל הנכסים של בני הזוג אשר נצברו בתקופת השיתוף. יחד עם זאת לפי סעיף 8 בחוק יחסי ממון, יש לבית המשפט סמכויות מיוחדות, המאפשרות לו שיקול דעת לגבי איזון המשאבים, וסטיה מהחלוקה המקובלת. כך למשל יכול בית המשפט לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה שווה בשווה, אלא לפי יחס אחר שיקבע, בהתחשב בין השאר בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג. כמובן שניתן לקחת בחשבון את נושא פערי ההשתכרות גם במסגרת תהליך של גישור.
אין כיום שיטת חישוב אחת לנושא, אלא קיימות מספר גישות שונות מאוד ביניהן. חשוב להבין ששיטות אלה עלולות להביא לתוצאות שונות בסדרי גודל משמעותיים.
א. הגישה "הקניינית" – מתייחסת אל פערי ההשתכרות כאל נכסים שיש לאזן. שווי ה"נכס" של כל אחד מבני הזוג מחושב על ידי היוון של תוספת ההשתכרות החודשית שלו בתקופת השיתוף, ממועד הקרע עד גיל פרישה:
1. תוספת ההשתכרות החודשית בתקופת השיתוף תחושב כהפרש בין המשכורת בעת הקרע לבין המשכורת בעת הנישואין. מחישוב זה יש להפחית מרכיב של כישרון אישי או השכלה שנרכשה לפני הנישואין, היות והם לא נוצרו כתוצאה מהחיים המשותפים ואין הצדקה לשתף בהם את בן הזוג השני.
2. את תוספת ההשתכרות החודשית שחושבה יש להכפיל במקדם היוון לצורך תרגום לסכום חד פעמי, ובמקדם סיכון לצורך שקלול הסיכון של ירידה עתידית בהכנסות.
ב. גישת "צמצום פערי הכנסות" – מתייחסת אל פערי ההשתכרות כאל פיצוי זמני, שמטרתו מתן "הגנה" לתקופה מסוימת לאחר הגירושין, להסתמכותו של "בן הזוג הביתי" על כושר ההשתכרות של "בן הזוג המפרנס".
1. בשיטה זו בוחנים את הפערים בהשתכרות של בני הזוג ומפצים את "בן הזוג הביתי", גם אם לא ניתן להוכיח שכושר השתכרותו המוגדל של "בן הזוג המפרנס" אכן צמח במהלך הנישואין.
2. קיימות נוסחאות שונות לחישוב. השוני בנוסחאות יכול לבוא לידי ביטוי:
א. בהגדרת אורך תקופת הפיצוי
ב. בהגדרת גובה הפיצוי החודשי
ג. בהגדרת אופן התשלום – חד פעמי או חודשי
3. הפיצוי שייקבע יהיה תלוי לא רק בגודל הפער בהכנסות, אלא גם בשאלה האם פיצוי זה נדרש. ייתכן שפיצוי כזה אינו נדרש אם "בן הזוג הביתי" קיבל במסגרת האיזון הרכושי הכולל, סכומי כסף משמעותיים או רכוש, אשר יאפשרו לו קיום כלכלי מספק בהמשך, או אם יש ביכולתו להשתכר לאחר הגירושין באופן משמעותי.
ג. הכלי ה"אקוויטבילי" – חריגה מחלוקה שיוויונית של שאר הנכסים, בהחלטת בית משפט. הפעלת שיקול דעת ע"י בית המשפט, לאו דווקא על בסיס נוסחה כלשהי.
מדובר בנושא סובייקטיבי וחריג יחסית, שאין לגביו שיטת חישוב אחת אובייקטיבית המעוגנת בחוק. לכן בדיון לגבי פערי השתכרות נדרש שיקול דעת והתחשבות במכלול נתוני הזוג הספציפי.
קיים שוני בפסיקה של שופטים שונים בנושא זה, וכפי שמספר שופטים התבטאו בנושא בהזדמנויות שונות, לא מדובר כאן על מדע מדוייק, ולכן אין כאן מקום ל"חישוב אקטוארי" גרידא, אשר עלול להיות מנותק מההקשר.
לאור זאת, אני באופן אישי מעדיפה לא לעסוק במתן חוות דעת בנושא פערי השתכרות. אני חושבת שזה נושא שצריך להסגר בגישור או בפסיקה של בית משפט, וחישוב אקטוארי "קר" אינו הכלי הנכון להבנתי לצורך כך.
יחד עם זאת, עורכי דין ומגשרים מוזמנים להיעזר בי בביצוע חישובים על פי שיטות שונות כבסיס לדיון במסגרת הליכי גישור שהם מנהלים בין בני זוג, או לצורך העלאת דרישה מנומקת לפערי השתכרות מול בית המשפט.
מצאתם את המאמר מועיל?
אני כאן לתשובות נוספות.
שרה קליימן, אקטואריה – אקטוארית מוסמכת
